אני צועדת את הדרך האדומה, הדרך של הלב. מעל לעשור. 

אני מאוד מחוברת לדרך השמאנית, שהיא דרך רוחנית עתיקת יומין. 

דרך של הרמוניה, חיבור חזק לטבע, להקשבה וכבוד לכל היצורים החיים על פני האדמה. 

ההבנה שכולנו אחים ואחיות, שמחוברים ושזורים זה בזה, למסע קולקטיבי בפלנטה. 

כולנו כאן אורחים, ושום דבר לא שייך לנו באמת. 

ומה שבאמת חשוב הוא מה השאירו לנו הדורות שהיו פה לפנינו, ומה נשאיר אנחנו לבאים אחרינו, עתיד ילדינו. 

הדרך האדומה מלאה בענווה, צניעות, גישה שמזמינה אותנו לקחת אחריות על המציאות שאנו יוצרים בחיינו, וליצור בחומר את הרוח. 

 

מהו שאמן? 

שאמן הוא איש רפואה. 

בתרבות השאמנית לשאמן יש תפקיד מרכזי בשבט. 

הוא מתפקד כמתווך, מרפא, מנהל טקסים, מורה, מספר סיפורים סביב האש, יועץ, חוזה וחולם. 

השאמנים הם הפסיכולוגים הוותיקים ביותר, הם הבינו את החשיבות של ריפוי גוף נפש כאחד. 

הם הבינו שחוויות טראומטיות משאירות עקבות בנשמתנו. 

ולכן חשיבות רבה לריפוי האנושות. 

ליצירת חיים יפים וטובים. 

 

הכלים השמאנים 

הכלי הראשון, הגדול והחשוב ביותר, לפני כל כלי שאני משתמשת, הוא ההקשבה ללב שלי וללב האדם שיושב מולי.זו רמת אנושית בסיסית ושם גם מתגלה הריפוי הכי גדול, המהות, האמת והקסם מתחולל. 

הכלי השני שלי-הקשבה ל-  spirit לרוח המנחה אותי, כוח עליון וערוץ תקשור דרכו אני עובדת בנאמנות רבה. 

הכלי השלישי-הוא הגוף שלי, הידיים שלי. ומעבירה ריפוי דרכן אל המטופל/ת. 

 

אני עובדת עם היסודות הקיימים בטבע, האלמנטים-אוויר, אש, מים, אדמה. 

האלמנטים קיימים בעולם בגופנו כאחד. 

משתמשת בתוף אינדיאני שהוא הפעימה של החיים והיקום. 

מתופפת ושרה, שירי תפילה והודיה.שמניעים ומרפאים את כל התאים בגוף. 

משתמשת באש, עשן שרפים ועשבים אשר  טובים לטיהור ההילה.(האנרגיה סביב גופנו). 

משתמשת בנוצות של בעליי כנף עם איכויות שונות וקריסטלים מין האדמה. 

הכל קיים בטבע, השפע רב. 

וזו הסיבה שאני כל כך מחוברת לדרך השמאנית, שהיא מלמדת את הפשטות שבאלוהות. 

 

איפה? ואיך למדתי? 

שמאניזם למדתי אצל מורות ומורים שונים בארץ ובעולם. 

אחד התהליכים היותר משמעותיים שעברתי היה בקשת חזון vision request.   

תהליך שמתקיים בטבע, מסלול של כמה חודשים ואחת לחודש עולים לכיוון אחר מארבעת הכיוונים, יושבים לבד במשך 24 שעות בצום, בתוך מעגל אבנים שיוצרים בעצמנו, ומקשיבים, פשוט מקשיבים פנימה. 

באחת מהעליות שלי ב-מערב, קיבלתי את הויז'אן של ללמוד את רפואת המים, הלבנה. 

סקרנותי גברה והתחלתי לברר איפה? איך? מתי? 

בלי קשר, לבן זוגי עומר היה חלום של שנים שנעבור לגור בקוסטריקה עם הילדים. 

ונתנסה בחיים מחוץ לארץ. ובתוך הברורים של גיליתי את ה-moon dance,שמתקיים במקסיקו וקוסטריקה. 

ואז הכל התחבר,ואנחנו אוהבים הרפתקאות. 

אז ארזנו וטסנו. 

בקוסטריקה יצרנו חיים חדשים, הקמנו בית קפה קטן ומתוק. ואני עברתי שם חניכות רבות לאשת הרפואה שאני. 

השתתפתי בטקס ריקוד הירח, שמנחות אותו סבתות עם ידע עתיק ממקסיקו. 

הטקס נמשך ארבעה ימים לכל אורך זריחת הירח המלא. ביום יש למידה על מחזוריות רחם האישה אל מול הלבנה, שהוא זהה לחלוטין. ובלילה רוקדות לאור הירח עד הזריחה. 

הריקוד מתקיים בתוך מבנה פתוח, של ארבעה שעריי רוחות השמים. 

הסבתות מנחות ומכוונות את כל ה-300 נשים אל צורות גאומטריה שונות, שיוצרות וורטקס (ספירלה אנרגטית) לאדמה. 

שם גם הוענקה לי הצ'אנופה(מקטרת עישון לתפילה). 

שבה אני משתמשת בטקסיי המונלוג' שאני מקיימת בליל ירח מלא. 

את המרחב תומכים רק גברים, חלק מתוך הדרך העתיקה, סדר והבנה בין גבר, לאישה, בתפקידם בחיים. 

לפני ואחרי כל ריקוד, של כל יום מתקיים גם טקס המונלוג'(אוהל הזעה). 

בטקס קרה אחד הדברים הטובים, נזכרתי, ממש כך, נזכרתי עוד יותר בנשיותי, במהות שלי, בדרך העתיקה ששזורים בה המון סודות רחמיים, שמלמדת אותנו הלבנה. 

נזכרתי באשת הרפואה שאני. 

וליבי התמלא הודיה על הדרך. 

התעצם בי הרצון  להעמיק עוד יותר את המסע שלי בריפוי לנשים. 

בקוסטריקה גרנו כמעט שנה וחצי. 

ומשם עברנו להתנסות קצת באירופה, ברלין. היה מעניין, מלמד, וגם שם עברתי סוג של ריפוי מאוד גדול לנשמה. 

איסוף חלקיקים מגלגולים שונים שלי שם. ושם גם ירדה ההבנה שאת כל הריפוי והמתנות שקיבלתי אשמח להביא לא-נשים בארץ. 

וכך נולדה אישה כלבנה. 

אחת הסדנאות שאני מעבירה מאז שחזרנו. 

 

אני מורה ובוא זמנית תלמידה תמידית של החיים. 

סקרנית, חוקרת, מקשיבה ומגישה מתוך הלב, מתוך רצון לחלוק את מתנותי 

בחיים הללו. 

אהבה היא התרופה, אהבה היא התשובה.